הכל התחיל מזה שסתם דפדפתי באינסטגרם של
איזשהו מפורסם, ואני רואה תמונה שלו עם ילדה קירחת עם מכשיר באף. הוא תייג אותה אז
נכנסתי כמובן אל הדף האינסטגרם שלה. לילדה קוראים זיו. זיו לב-רן. כל תמונה שלה היא
חייכה, שרה, התאפרה, עשתה כל מה שילדה בת 13 אמורה לעשות. אם אני לא טועה, לזיו היה
סרטן בדם, אבל בזה אני לא בטוחה.
בלתי ניתנת לעצירה? שכנעי וקבלי פרס שווה!
בואי לדבר על זה בפורום לחיות בריא
זיו הייתה ההשראה שלי. היא הסיבה שבאמת
כל אדם צריך לומר תודה כל בוקר על עוד יום שהוא חי. היא פשוט חיה עם המחלה, לא התאבלה
ולא ריחמה על עצמה. למשך בערך שבועיים זיו לא העלתה תמונות לאינסטגרם. אחרי
שבועיים היא סוף סוף העלתה תמונה וכתבה שהיא לא מרגישה טוב. שבועיים אחרי עלתה תמונה
עם הכיתוב "ברוך דיין האמת....אתם מוזמנים לכבדה וללוותה בדרכה האחרונה..."
הבנתי שזיו עזבה את העולם. בכיתי המון והצטערתי
על כל הדברים שבכיתי בגללם בעבר ולא הייתי צריכה. אז מה עם אין לי טלפון? יש לי חיים.
זה מה שאמרתי לעצמי כל פעם. אני אומרת תודה על כל בוקר שנתנו לי לקום אליו, כל ערב
שאני הולכת לישון במיטה רכה ונוחה ולא ברחוב.
צריך לומר תודה על הכול. גם עם את חושבת
שאין לך כלום - יש לך הרבה.
אנונימית
גיל: 14.5
הורידי את האפליקציה 4girls - עולם של בנות, באנדרואיד ו באייפון
רוצה לשלוח כתבה? לעדכן פרופיל? להירשם לאתר?
כנסי למדריכים בערוץ שלנו ביוטיוב!